זאקארפטיה- הפינה הפחות מוכרת של אוקראינה

כשאתם שומעים את המילה אוקראינה, מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו? סביר להניח שעל המלחמה שהולכת עם רוסיה, או אולי על הנפלאות של קייב ולבוב , או על המסעות של החרדים לאומן.

את האמת? גם אנחנו, אבל מאחר ומצאנו את עצמנו באוקראינה לחודש שלם, רצינו לגלות את המדינה מעבר לאזורים הסטריאוטיפים שלה.

כשהתחלנו לתכנן את הטיול לא ראינו הרבה מידע על הקרפטים אבל כן מצאנו אתר או שנים, ואחרי מחקר מעמיק יותר גילינו עולם שלם. מקום של טירות, טבע, ערים עתיקות, היסטוריה יהודית עשירה , תרבויות שונות ומעיינות תרמיים. מקום שלא הרבה תיירים בכלל וישראלים בפרט מכירים

קצת על האזור

עיר בירה: אוז׳הורוד (Uzhgorod)

שטח: 12,753 קמ״ר (קצת יותר מחצי שטח ישראל) מספר תושבים: 1,260,000

שפות: אוקראינית, הונגרית, רומנית

איך מגיעים?: יש שדה תעופה קטן באוז׳הורוד, אבל הרוב מגיעים משדה התעופה בלבוב (4 שעות מאוז׳הורוד) או מדברצן שבהונגריה (1.5 שעות מאוז׳הורוד).

איפה אנחנו ביקרנו:

1. כפר המעיינות טרוסקאבץ

2. אוז׳הורוד

3. מרחצאות קוסינו

4. מוקאצ׳בו והטירות מסביב

5. אגם סינוויר

6. הכפר הארוך ביותר בעולם(קולוצ׳אבה)

7. אגם המלח בסולוטבינו

יום 1- היציאה מלבוב:

קמנו בדירה שלנו בלבוב (כהרגלנו, ב12 בצהרים) ואחרי ארוחה קצרה ושיטוט ברחובות העתיקים של לבוב- נפרדנו מהעיר והתחלנו לנסוע דרומה.

אחרי חצי שעה של נסיעה, הגענו לתחנה הראשונה שלנו - טירת Svirzh, המפורסמת בכך שבה צילמו את הסרט ״שלושת המוסקטרים״ (סרט רוסי שאני אישית לא ראיתי, אבל אמא שלי אהבה).

לצערנו, כשהגענו לשם- גילינו שהטירה היתה סגורה מבפנים,מה שלא הפריע למאות אוקראינים להגיע אליה ולטייל בגנים שסביבה

הכניסה לטירה

הטירה מהצד השני

האגם שליד הטירה

הבהרה: הטירה נמצאת ליד לבוב וניתן לבקר בה בתור יום טיול ממנה

לאחר שעה של שיטוט בטירה המשכנו לכיוון המלון שלנו בכפר המעיינות החמים טרוסקאבץ.

כשהגענו לשם, ציפיתי שהוא ייראה כמו כפר מהסוג שרואים בסרטים של דיסני - בניינים עתיקים ,טחנות רוח וחקלאים ואגמים קטנים שילדים מקומיים טובלים בהם.

אבל לא כך היה.

הכפר טרוסקאבץ, הוא לא ממש כפר אלא יותר עיירת נופש אליה מגיעים מכל קצוות מזרח אירופה (טיפה דומה לקארלובי וארי) , שלא השתנתה משנות ה50 המוקדמות

רוב המבקרים מתארחים במלונות ,שלא דומים כלל למה שיש באילת או בתל אביב. מדובר בבניינים קומוניסטיים אפורים שמרוחקים מהעיר העתיקה ונקראים ״סאנאטוריים״ . שם נשארים לשבועיים לפחות ועוברים טיפולי בריאות.

המדרחוב הראשי

חנות ממתקים חמודה באמצע הכפר

מוזיאון מדע

גינת פרחים שמצאנו בדרך

אחרי שיטוט קצר בעיר וארוחה במסעדת La Grilla (שהיתה טובה מאוד דרך אגב), המשכנו לאטרקציה המרכזית של המקום- פארק המעיינות החמים, שמחבר בין אזור המלונות לעיר העתיקה.

הפארק הוא למעשה יער שבו בנו בקתות קטנות עם ברזים שמהם ניתן למלא את המים המינרליים. יש סך הכל 15 ביתנים כאלה אבל כשאנחנו הגענו עבדו רק 2 מהם (בגלל הקורונה :( ).

אחד מהביתנים הסגורים

כך נראה הפארק עצמו

בשלב מסוים, החושך הגיע והתחיל לרדת גשם, מה שגרם לנו לחזור , אחרי עוד ארוחה, למלון. כך תם היום הראשון שלנו מחוץ ל״ציויליזציה״ של לבוב.

יום 2- כל הדרכים מובילות לאוז׳הורוד?

קמנו מוקדם (יחסית), ארזנו מזוודות ויצאנו לטייל בשוק- הלב הפועם של הכפר, שלצערנו היה סגור כשהגענו אליו ביום הקודם.

בשוווקים של זאקארפטיה אפשר למצוא הכל- החל מבגדי צמר וצעיפים ועד למזכרות עץ וטיולים מאורגנים לבודפשט

בגדים

וגם מזכרות לתיירים