סקופיה- שילוב של ישן וחדש
כשמסתכלים על המפה ומכוונים לדרום מזרח , שמים לב להרבה מהערים שם: סופיה, סלוניקי, בלגרד, זאגרב ועוד ערים מפורסמות בקרב תיירים ישראלים. את הנקודה הקטנה שעל גבול מקדוניה-קוסובו קל מאוד לפספס.
רק דקות ספורות לפני שרגלנו דרכה במקדוניה, גיליתי שסקופיה היא עיר בירתה . גם אז לא ציפיתי להרבה, אבל כשהגענו לשם מאוחריד אחרי מסע בין עשרות אם לא מאות ערים נידחות באזור (למעשה, מלבד קוסובו, ביקרנו בכל מדינה בבלקן) הבחנו בייחוד ובמוזרות הלא צפויה שלה.
כמו שאר מקדוניה*, העיר סקופיה היא דו לאומית- ולמעשה אפילו תלת לאומית ברוב המובנים. השפות הרשמיות בעיר הם מקדונית,אלבנית, וטורקית והיא נראית כאילו היא מורכבת מ3 ערים נפרדות לחלוטין. אבל למרות זאת, בין הרובע המקדוני המודרני והנוצץ לבזאר הטורקי הרועש מפריד רק גשר אחד. וזה מה שהופך את העיר הזאת לכל כך מגניבה.
הטירה (ה״קאלה״) של סקופיה
מיד ברגע הראשון שחוצים את הגשר , או אפילו מגיעים לעיר מכיוון אגם אוחריד - שמים לב לטירה ענקית ומכובדת שמתנוססת מעל הבזאר. בניגוד לבירות אירופה האחרות שבהם הטירות הפכו למוזיאונים של ממש- פה הטירה היא למעשה הריאה הירוקה של העיר. זהו פארק ענק שמוקף בחומות שעליהם ניתן לטפס ומהם אפשר לראות את כל העיר
הבזאר הטורקי
הבזאר הזה הוא האזור העתיק ביותר של סקופיה, והוא למעשה הבזאר השני בגודלו בעולם אחרי זה שנמצא באיסטנבול(!!!!)
למרות שהבזאר נקרא טורקי ורוב המאכלים בו מבוססים על טהרת הקבב והקופטה, חלק גדול ממנו מיושב על ידי אלבנים ולכן כל השלטים בו נכתבים ב2 שפות.
למרות גודלו, קל מאוד להתמצא בבזאר ואפשר לגלות אותו בכמה שעות, אבל אפשר למצוא מה לראות ולעשות בו גם יום שלם
ממתקים מקומיים ובקלאווה
רחוב מוכרי התכשיטים (המדרחוב הארוך מסוגו בעולם!!)
אם אתם באזור, מומלץ מאוד לנסות את ה״קובה״ המקומית הנקראת צ׳יג קופטה (çig köfte) וגם לאכול קבב במסעדת Destan, שהיא מהטובות באזור
העיר החדשה
ברוב הערים במזרח אירופה , אין הרבה למה לצפות ברגע שעוזבים את הבניינים הגרנדיוזיים והמפוארים של העיר העתיקה, אבל ממשלת מקדוניה החליטה להשקיע מיליארדים על מנת להפוך את סקופיה לאתר תיירות אירופאי - ובכדי לעשות זאת פיתחה את ״הצד השני של הגשר״.
בעיר החדשה יש אינספור בניינים מפוארים, ולמרות שלא תמצאו בה מטעמים מיוחדים או תרבות של ממש ובטח שלא את האווירה המזרחית החמה שהבזאר מציע, הטיילת המדהימה וכיכר העצמאות מזכירות את ההוד וההדר של פריז , לונדון ואולי אפילו דובאי.
בניגוד לבזאר , שמשתתק לקראת צאת השמש - בעיר החדשה החיים מתחילים רק ב5 בערב
שער הניצחון (סקופיה, לא פריז)
כמו לצרפתים ולרומנים, גם למקדונים יש שער ניצחון משלהם
כיכר העצמאות
הכיכר המרכזית של סקופיה שהיתה קיימת עוד מאז הקומוניזם, אבל שופצה והפכה ממקום עני ומוזנח לכיכר שלא מביישת עיר בירה אירופאית
הטיילת שעל הנהר
מי שלא טייל על הנהר משני צדדיו או ישב באחד מבתי הקפה שלו, סביר להניח שלא היה בסקופיה. ביום המקום די שקט, אבל בערב מקומיים מקדונים, טורקים ואלבנים יוצאים לבלות באזור המשותף היחיד בעיר.
כנסית אמא תרזה
בין אם שמעתם על הגיבורה הנוצרית שהצילה חיים ועזרה למיליוני אנשים בהודו , הקימה בתי חולים והפיצה את ערכי הנצרות ובין אם לא, אמא תרזה נולדה למעשה כאן בסקופיה- ולמרות שמשפחתה אלבנית ושלא ידעה לומר מילה במקדונית , היא נחשבת כגיבורה לאומית ואיפה שפעם היה בית נעוריה, בנו כנסיה שמוקדשת לה (הכנסיה השניה והמרשימה יותר נמצאת בקוסובו)
ליד הכנסיה בנו מגדל די מרשים בסגנון גאודי
הרובע הבוהמייני
15 דקות הליכה מהעיר החדשה , מגיעים לרובע נוסף ומיוחד מאוד של העיר. אף על פי שמדובר ב2 או 3 רחובות, המקום הזה הוא הזדמנות לחוות תרבות מקדונית אוטנתית יותר שדי חסרה בעיר החדשה, להנות מאוכל מקדוני מסורתי לדבר עם המקומיים ופשוט- להירגע