קוסובו- המדריך המלא למדינה הצעירה באירופה

כשהודענו למשפחה ולחברים שאנחנו נוסע לקוסובו , רוב התגובות נראו כך:

קוסובו? אין שם מלחמה כרגע?

זה לא מדינה מוסלמית? הם לא שונאים אותנו?

יש שם בכלל מה לעשות?

למה נסעתם לשם בכלל?

אז נכון שבמהלך הטיולים המשפחתיים שלי יצא לי לבקר במקומות לא שגרתיים ואפילו ידועים לשמצה, אבל לפני הטיול לקוסובו גם אני פחדתי.

ציפינו לראות מדינה עניה ולא בטוחה, ורוב הכתבות שמצאתי על המקום (בניגוד לאלבניה או אוקראינה) רק חיזקו את ההנחות שלי.

למרות החששות והפחד, ראינו שעיר הבירה פרישטינה נמצאת רק שעה נסיעה בכביש מהיר מסקופיה שבמקדוניה והיה לנו לא מעט זמן בטיול - אז החלטנו לבקר שם.

השמועות המפחידות על קוסובו החלו להתנפץ כבר ברגע שהגענו למעבר הגבול. פקידים פגשו אותנו וכשראו שאנחנו עם דרכון ישראלי הביאו לנו יחס מיוחד.

״אתם מישראל?״ הם אמרו ״שמענו שהיהודים הם עם חכם ״. הם המשיכו להרעיף עלינו מחמאות והיה נראה שהם שמחו מאוד מההכרה של ישראל בקוסובו (שקרתה רק יומיים לפני שהגענו)

אחרי הגבול, הכביש הצר של מקדוניה הפך לכביש מהיר ועבה שהביא ממש עד עיר הבירה

הכפרים בדרך נראו מודרניים ומתחוזקים היטב ובכניסה לעיר הבירה (שנראתה יותר כמו תל אביב מאשר ה״עזה״ שדמיינו), ראינו מרכז קניות ענק- יותר גדול מהקניונים במונטנגרו, אלבניה ומקדוניה.

למרות שלא היה לנו זמן לצאת למסע קניות, Albi Mall הוא מקום מצוין לקנות כל מה שדרוש לכם (בשליש מהמחיר בארץ)

פרישטינה (Prishtinë)

עיר הבירה של קוסובו היא לא פריז או רומא , והרבה מחשיבים אותה עיר הבירה המכוערת ביותר באירופה , אבל ביקור בעיר הוא דרך מצוינת להכיר את המדינה , התושבים הנחמדים ולטעום את הממתקים המקומיים. למרות כל הנאמר לעיל, בפרישטינה יש גם אטרקציות

אנדרטת Newborn

את הביטוי ״ניובורן״ או ״תינוק שזה עתה נולד״ קשה לתרגם לעברית, אבל אין ספק שאם יש משהו שמסמל את קוסובו, מדינה שקיבלה את עצמאותה רק בשנת 2008 ונחשבת המדינה הצעירה באירופה והשניה הצעירה יותר בעולם, זה האנדרטה הזאת. על האותיות יש ציורים וכתובות בנושא מסוים ועצוב שמשתנה כל שנה (השנה , ב2020 זה אלימות נגד נשים). מדובר בדרך מאוד נועזת להעלות מודעות לדברים שבדרך כלל זה טאבו לדבר עליהם באזור.

רחוב אמא תרזה (Nënë Teresa st.)

למרות שלא מדובר במקום מרשים במיוחד , אין ספק שהמדרחוב (שמהווה אחד מהמקומות היחידים להולכי רגל בעיר) הוא המרכז התרבותי של פרישטינה . אחר הצהרים, מקומיים נפגשים באחד מבתי הקפה שעל המדרחוב ובשעות הערב הולכים לאחד מהברים (כן כן, ברים עם אלכוהול) או המועדונים באזור. לא משנה באיזו שעה תהיו פה (גם אם זה 12 בלילה), תראו את המקום שוקק חיים

בית קפה מקומי

״העיר העתיקה״ והמוזיאון האתנוגרפי

אם עד עכשיו דיברנו על כמה שהעיר חדשה ומודרנית, פרישטינה משתדלת לשמר גם את האזור העתיק שלה. ההיסטוריה של המוזיאון והבזאר העתיק שנמצא מסביבו עצובה מאוד- הרוב המוחלט של הבניינים ההיסטוריים בפרישטינה הופצצו במלחמות- גם במלחמת האזרחים ביוגוסלביה בשנות התשעים וגם במלחמה עם סרביה שהתחילה סמוך להכרזת העצמאות. המקום אמנם נראה הרוס ולא מתוחזק, אבל הוא בטוח לגמרי והמקומיים מסבירי פנים.

מי שרוצה לראות איך חלק גדול מהעיר נראה פעם, מוזמן לבקר במוזיאון הקטן והחמוד הזה (שבו יש סיור מודרך בחינם לגמרי, ובניגוד לאלבניה שבה מתקשים עם האנגלית- פה המדריך יודע אנגלית שוטפת )

לאחר המוזיאון, מומלץ להסתובב מספר שעות ולראות את מה שכן נשאר מהעיר העתיקה

אחד המסגדים העותמאנים שעדיין שרדו

קפה סומה (Soma Book Station)

בית קפה? אחת האטרקציות העיקריות בפרישטינה? בטח רבים מכם מרימים גבה, אבל הקפה/ספריה/פארק הזה (כמו גם בתי קפה רבים אחרים) הוא מקום מפגש ידוע בקרב מקומיים ואי אפשר להכיר את פרישטינה באמת אם לא מגיעים אליו. כמובן, לא מדובר באוכל הכי אוטנתי במדינה אבל הקפה, האווירה והקינוחים (וגם ההמבורגר) הפכו את הקפה הזה למקום מדהים שאפשר להישאר בו , גם כמה שעות, ופשוט לעבוד/להירגע

הספריה העירונית

ברוב הערים בעולם ספריות לא נחשבות לאטרקציה מיוחדת, אבל הספריה הזאת לא דומה לשום מבנה אחר שתראו בבלקן. מסביב לה יש פארק מאוד יפה ואפילו שהיא סגורה ברוב ימות השבוע , מדובר באזור טוב במיוחד לתמונות פוסט - אפוקליפטיות