מסע להר השחור- כל מה שכדאי לעשות במונטנגרו

ים כחול וצלול, חוף שממנו ניתן לראות הרים מושלגים שמזדקרים מעליו, ערים עתיקות מדהימות שבתיהן מספרות על ההיסטוריה הונציאנית של המקום ועל המלחמות העקובות מדם שהתנהלו בו.


התיאור הזה יכול להתאים לרקע של ספר פנטזיה- וככה הרגשתי אחרי הנחיתה שלי במונטנגרו. כשיורדים מהמטוס ועולים במדרגות לשדה התעופה חסר השם בטיוואט, אפשר להבין שחזרנו לחיים המודרניים (או לפחות לשנות ה60-70, כי השדה תעופה לא שופץ מאז יוגוסלביה)


מונטנגרו הקטנה, שבה חיים פחות מ500,000 תושבים (מה שאומר, פחות מתל אביב יפו) , מחולקת ל3 חלקים.





אזור החוף- האזור התיירותי ויש שיאמרו ״המגניב״ ביותר במונטנגרו. מדובר ברצועה באורך 5 קילומטר שמכילה בתוכה ערים עתיקות רבות אבל גם הרים יפים ויוצאי דופן ששווה לעלות אליהם ומהם ניתן לראות את הים (כן כן, כמו באותו התיאור). באזור הזה יש את אגם סקדר, יש שיאמרו האח הגדול של אגמון החולה, שבו ניתן לצפות בציפורים ולשוט לאיים.


כל האטרקציות באזור החוף נמצאות לא רחוק אחת מהשניה, לכן מומלץ לעצור במקום אחד ל4 ימים- שבוע ולצאת ל״טיולי כוכב״


אזור המרכז- רוב אזור המרכז הוא כבישים לא מעניינים במיוחד שמחברים בין הצפון לאזור החוף. למרות זאת, ישנן ערים מעניינות ואטרקציות בדרך (כמו מנזר אוסטרוג וניקשיץ׳, עליהם נעבור בהמשך). באזור הזה נמצאת עיר הבירה פודגוריצה, שאמנם נראית קומוניסטית ומנותקת משאר המדינה אבל עדיין שווה ביקור


רוב האזורים המעניינים במרכז נמצאים ליד אזור החוף , או בדרך לצפון- לכן חלק מהאטרקציות ייכנסו לפוסט הזה וחלק לפוסט הבא.



אזור הצפון- פה גרים פחות מ10,000 אנשים, ולכן ציויליזציה מרשימה או ערים עתיקות לא תמצאו פה. מה שכן, תוכלו למצוא פה הרים, יערות, גשרים תלויים, נהרות מושלמים לרפטינג ואפילו ג׳ונגל. אם אתם אוהבים טבע, פה זה המקום שלכם.



הפוסט הזה יתמקד באזור החוף , פודגוריצה והאתרים הקרובים אליו, ובקרוב ייעלה עוד פוסט על אזור הצפון.



אנחנו היינו שבועיים ימים במונטנגרו - 9 ימים בעיר בודווה , 2 ימים בהרים ועוד יום אחד בבודווה לקראת הסיום וההמשך לאלבניה.


על המסלול הספציפי שאנחנו עשינו אנחנו לא יכולים להמליץ, מאחר ורוב הזמן עבדנו , היה גשם קשה רוב הימים ולא יצא לנו להיות מספיק בהרים.


למרות הנאמר לעיל, אנחנו הספקנו לראות הרבה ממונטנגרו, בעיקר את אזור החוף המדהים ביופיו וגם את הערים הפחות מוכרות שלו , אבל גם את פודגוריצה ה״משעממת״ וגם את ההרים.


אז לאחר הקדמה ארוכה, בואו נראה מה יש למונטנגרו להציע:


אזור החוף



קוטור (Kotor)


אם קראתם קצת על מונטנגרו לפני שהבטתם בפוסט שלי, סביר להניח שיצא לכם לשמוע את המילה הזאת כמה פעמים. מדובר בעיר עתיקה מדהימה ביופיה שנחשבת (בצדק או לא) למקום התיירותי ביותר במונטנגרו.


אפשר לבלות פה יום שלם או אפילו יומיים (ואנחנו בילינו אפילו שלושה) בלי לצאת מהעיר, למרות שקוטור יכולה להיות בסיס מעולה לטיול כוכב (טיול שבו ביום מטיילים במקומות שונים ובערב חוזרים לבסיס קבוע) ברחבי אזור החוף (ולאמריקאים שבינינו, גם להרים- מרכז אזור ההרים נמצא רק שעתיים ורבע נסיעה מפה)



בעיר יש כמה אטרקציות נחמדות



החומות- את החומות העתיקות של העיר אפשר לראות כבר ממגרש החניה, אבל אפשר גם לטפס עליהן ולראות את מפרץ קוטור (המדהים ביופיו) מלמטה



מצודת סאן ג׳ובאני- סביר להניח שכבר בכניסה לעיר הבחנתם בחומות שמטפסות גבוה למעלה ומכסות את ההר שעומד מעל העיר קוטור.

החומות האלה מרכיבות את המצודה.







הטיפוס לכנסיה שבפסגה אמנם קשה, אבל מאוד משתלם


הנוף מלמעלה






החתולים- בעיר העתיקה של קוטור יש אלפי חתולי רחוב שמסתובבים. יש שם כל כך הרבה חתולים, שבנו בעיר את מוזיאון החתולים היחיד בעולם (!!!) ובחנויות המזכרות מוכרים פסלים וחולצות עם החיה הלאומית של מונטנגרו. את רוב החתולים תמצאו ליד החומות או ליד עמדות האכלה שפזורות ברחבי העיר













כנסית מיכאל הקדוש- כנסיה שנבנתה במאה ה12 ומהווה את המרכז של אחת מהכיכרות הגדולות ביותר בקוטור (לא תוכלו לפספס אותה)



העיר העתיקה- ככל הנראה הסיבה העיקרית שהגעתם לכאן. מקום מושלם כדי לשוטט ברחובות, ללכת לאיבוד , לאכול קרמפיתה (העוגה הלאומית) באחד מבתי הקפה או סתם לחפש חתולים.


גם ביום




כיכר השעון





וגם בלילה









פרסט (Perast)


פרסט היא עיירה עתיקה וקסומה שנמצאת לא רחוק מקוטור, ועיקר היופי בה מתרכז בטיילת שלה, שמקיפה חלק ממפרץ קוטור ואורכה כ3 קילומטר . בניגוד למסעדות התיירותיות והיקרות של קוטור, בפרסט אפשר למצוא אוכל אוטנתי וטעים








פורטו מונטנגרו


יצאתם מקוטור ואתם רוצים להרגיש עשירים? הטיילת של פורטו מונטנגרו שנמצאת בטיבט (לא רחוק משדה התעופה) היא מקום בשבילכם.


יש כאן חנויות יוקרה, הרבה יאכטות, בניינים מפוארים וכל מה שהייתם מצפים לראות במונקו (רק בשליש מהמחיר)








המערה הכחולה


ללא ספק מדובר באחד מפלאי הטבע של מונטנגרו. המערה הכחולה היא למעשה מערה שמתחתיה ים ואליה ניתן להגיע רק בסירה מקוטור, מפרסט או (מה שאנחנו עשינו) מאחת המסעדות בכפרים שסמוכים למערה.


הנסיעה בסירה היא חוויה מאוד מאתגרת והגלים כמעט גרמו לסירה שלנו להתהפך, לכן באופן אישי פחדתי בנסיעה. עם זאת, הסירות שיוצאות מקוטור לרוב גדולות ובטוחות יותר.


המסע למערה סך הכל אורך שעה עד שלוש שעות תלוי מאיפה אתם יוצאים






בדרך חזרה ראינו אי עם טירה נטושה



הרצג נובי (Herceg Novi)


עיר עתיקה יפה ומיוחדת שנמצאת על גבול קרואטיה-מונטנגרו. האווירה שלה והמראה שלה, ששונה מהערים האחרות במונטנגרו הופך אותה למקום ששווה להגיע אליו אפילו מקוטור.


הדרך מקוטור להרצג נובי עצמה היא יפה מאוד וכוללת מעבורת קצרה , ממנה אפשר לראות את מפרץ קוטור.



מפה, דרך אגב- זה רק חצי שעה לדוברובניק שבקרואטיה. בטיול הזה (עקב הקורונה) לא המשכנו לדוברובניק אבל אם תעקבו אחרי הבלוג שלנו, כשנגיע לשם נפרסם פוסט גם עליה.


הכפר נייגושי (Njegosi) והרי לובצ׳ן (Lovćen)


מי שרוצה לטייל בהרים, לאכול בכפרים עתיקים ולהנות מאטמוספרה של הצפון במרחק של 15 דקות מקוטור - הרי לובצ׳ן זה המקום בשבילו.


שמורת הטבע לובצ׳ן נמצאת בין העיר צטינייה (העיר השניה החשובה ביותר במרכז) לקוטור (עיר התיירות המפורסמת והאהובה עלינו). המקום המרכזי והמפורסם ביותר בה הוא המאוזוליאום של נייגוש- מלך מונטנגרו הראשון שחי בימי הביניים ונקבר עמוק בהרים לפי בקשתו.


מאוזולאום אולי נשמע כמו מילה לא מוכרת ומפחידה, אבל מוזיאון הקבר הזה מרשים מאוד והנוף ממנו להרים מסביב (ואפילו למפרץ קוטור) מרשים אפילו יותר














בכפר נייגושי שנמצא מתחת למאוזולאום אפשר למצוא מסעדות וחנויות שמוכרות את המעדן המקומי- פרשוט , או פרושוטו (נקניק חזיר) מקומי , וכן גבינות. מי שלא שומר כשרות , מצפה לו חוויה קולינרית נחמדה. מי שכן, עדיין יכול לעצור ולהנות מהנוף ומהדרך היפה דרך הרי לובצן לצטיניה


ככה מייבשים פרושוטו






(להבהרה: הפוסט לא נועד להסית, לקדם אג׳נדה מסוימת או להתגרות בדתיים. פרושוטו זה מאכל לאומי במונטנגרו ולכן הרגשתי את הצורך לשתף בתמונות)




צטינייה (Cetinje)


עיר שבימי הבייניים היתה עיר הבירה המלכותית של מונטנגרו. למרות שהיא נמצאת במרכז, היא מאוד קרובה לדרום ונמצאת שעה נסיעה מקוטור וחצי שעה מבודווה.


עיקר העניין בצטינייה מתרכז ב2 מוקדים:


החלק הראשון הוא העיר העתיקה, שמורכבת מהמנזר ומכמה רחובות קטנים שמובילים אליו

מנזר צטינייה







מערת ליפה


החלק השני והמעניין יותר (לטעמי) . מדובר במערה הגדולה והמרשימה ביותר במונטנגרו. סיורים מודרכים באנגלית יוצאים בשעות 11:30,13:00 וכל שעה לאחר מכן וניתן לצאת לסיור רגיל (כמונו) או לסיור אתגרי שכולל טיפוס וכניסה למקומות צרים וסודיים (וכן, גם למים). מומלץ למשפחות , תרמילאים וכל מטייל שמגיע למונטנגרו.









בודווה (Budva)


ישראלים רבים שהיו בבודווה מכנים אותה ״הגרסה הטובה יותר של אילת״, אבל מדובר בהרבה יותר מזה. בודווה היא אחת מהערים הכי גדולות ומרשימות באזור החוף של מונטנגרו, והיעד התיירותי השני הכי מפורסם בה אחרי מפרץ קוטור. רוב העניין בבודווה מתרכז בטיילת העשירה ובעיר העתיקה שלה, שבה אי אפשר שלא ללכת לאיבוד


הטיילת


ברצועת החוף של בודווה תוכלו למצוא מועדוני לילה ומסעדות אבל החלק הכי טוב בה לפי דעתי הוא הנוף לעיר העתיקה




וגם לאי הוואי (שאפשר לשוט אליו בסירה, למרות שאנחנו אישית לא עשינו את זה)


ואם אתם כבר בטיילת, אל תפספסו את אחת מחנויות הגלידה המדהימות (אנחנו הכי אהבנו את Godo)



העיר העתיקה


יש הרבה דברים שניתן לומר על האזור המיוחד הזה , ולמרות שהיינו בבודווה עצמה כ3 ימים, עדיין לא הצלחנו לגלות את כל הרחובות והסמטאות שלה. לרחובות בעיר העתיקה אין שם ולכן לנווט בהם זה כמעט בלתי אפשרי (אל תסתמכו על גוגל מאפס), אבל זה גם חלק מהכיף בה










החוף הסודי


זה חוף שפחות אנשים מכירים אבל אם אתם מחפשים חוף טוב לא רחוק מהעיר העתיקה, זה המקום בשבילכם. כדי להגיע לשם, צריך ללכת ימינה מהחוף הראשי של העיר העתיקה (שגם הוא, דרך אגב מדהים) ולעבור במסלול קצר שעובר צמוד להר ואז בגשר חבלים עד לחוף הסודי. מהחוף הזה, אי אפשר לראות את העיר בכלל והוא נראה כמעט כמו בתאילנד












סווטי סטפאן (Sveti Stefan)


אחד מהמקומות המפורסמים ביותר במונטנגרו. מדובר בכפר עתיק שנמצא על אי שלא ניתן להגיע אליו לציבור הרחב. מאז 2012 נפתח במקום בית מלון, ורק לאורחי המלון מותר להיכנס. עם זאת, במידה ואתם בדרך לבאר, אולצין או אגם סקדר שווה לעצור לתמונה או שתים